גילוי סודות
הרב יניב חניאטוכסליותשעב11/12/2011
שאלה:
האם יש איסור מהתורה לגלות סודות?
תשובה:
ציינו כבר בעבר שאת רוב הלכות ה"דיבור" בימינו אנחנו לומדים מהספר החשוב "חפץ חיים" שעוסק בדיני לשון הרע ורכילות. בספר זה מביא הרב ישראל מאיר הכהן שיש איסור הלכתי של ממש לספר סוד שסיפר לך החבר או החברה. ההגדרה שמובאת שם היא- "חייב להסתיר סוד שגילה לו חבירו דרך סתר". האיסור הזה קיים גם אם לא מדובר על לשון הרע או רכילות... כלומר- גם אם מדובר על דבר שהוא לא אסור בפני עצמו, אלא על משהו שהחבר רואה בו משהו סודי- יהיה אסור לספר אותו לאחרים. על פי דברי החפץ חיים מדובר על דבר שהוא חמור יותר מסתם רכילות או מאבק לשון הרע...
מכאן, שאם מישהו סמך עליך וסיפר לך דבר בסוד יש איסור של ממש לכת ולספר אותו לאנשים אחרים, אפילו אם מדובר בדבר שנראה "סתם" ולא חשוב...
לא כל כך מבין את השאלה.
זו בוודאי ובוודאי בעיה הלכתית שגבר יעשה לך ואשה לבעלך. זה לכאורה איסור של ממש מהתורה. למה שאת תתפשטי לפני גבר שיגע בגופך לצורך עינוג? אלא אם כן לא הבנתי את השאלה...
ב. אני חושב שאם יש גבר זר בחדר, זו בעיה שאת תתפשטי ותהיה בחוסר צניעות. ולכן זו בעיה לעשות מסאג' ביחד בחדר. כמובן, אם את מכוסה, ובעלך מכוסה (ככה שהאשה שעושה לך, לא רואה אותו ולהיפך), אז אולי ושמא יש אפשרות. אבל כל הסיטואציה נראית לי מאוד בעייתית.
ג. ברור שאסור לעשות עיסוי, גם אשה לאשה, באיזורים רגישים מינית. זה ממש אסור. בכלל, יחסי מין בין נשים עם נטיות הפוכות הם רק על ידי ליטופים, עיסויים וכאלה. אני חושב שגם מבחינת החוק זה אסור למעסה לגעת באיזורים הללו וזה ייחשב למעשה מגונה, אלא אם כן זה הוגדר מראש וכדומה...
ד. בפני גבר אחר, פשוט שאסור. למטרות של עינוג. ואפילו בצורך רפואי יש מקום לצניעות מרובה.
בפני אשה, לבד, זה כבר מורכב יותר. אני סבור שצריך צניעות גם בזה... ולא להתפשט לגמרי. לכסות איברים מוצנעים וכדומה. כמובן אשה לאשה.
באופן הלכתי, בודאי שאפשר להימנע או לעשות את האזכרה בבית כנסת. לא מסכנים אפילו בספק בשביל משהו כמו אזכרה.
אבלמבחינה מעשית זה לא מובן לי כל כך- אם החשש הוא שאתה תידבק ותדביק אותה, הרי אתה יכול להידבק גם בבית כנסץ, בעבודה או בכל מקום אחר.
אם אתה נשמר מכל אלה, כדי לא לסכן אותה, הרי שברור שאתם יכולים לעשות אזכרה בבית כנסת, לעלות לתורה או לתרום משהו קטן לבית כנסת ולבקש שהם יעשו אזכרה. אבל אם אתה חשוף לכל מיני אנשים כל היום, אני לא רואה איך זה עוזר כל כך.
שלום רב,
השאלה שלך היא עמוקה ומורכבת מאוד ואני מתלבט איך לענות עליה, האם להיכנס לפרטי השאלה או להתייחס לנושא בכלליות...
בהקשר הכללי, אני חושב שאתה חייב להגדיל את הידע שלך, למרות שיש לך אמונה גדולה ורצון עז לשמור, הרי שהעובדה שאתה לומד בבית ספר חילוני ושומע כל הזמן את הדברים הללו, עתידה להשפיע עליך בסופו של דבר עד כדי שתשתכנע, אניחושב שאתה זקוק לספר טוב שילווה אותך וללמוד כל הזמן. הייתי ממליץ לך לקרוא כמה ספרים בנושא אמונה המטפלים בנושא הזה באופן מעמיק... באופן פרטי, אני ממליץ על הספר שכתבתי "ואני, מה אני?" שמתמודד עם חלק ניכר מהשאלות הללו.
לגבי השאלה שלך. ישנה מחלוקת גדולה בין התיארוך שלנו (של הדתיים המאמינים בתנ"ך) לבין התיארוך של חוקרי המקרא... הבדל של חמש מאות שנה. החוקרים קוראים לתקופה הזו "תקופת החושך ביוון" ומציינים שישנו דילוג של חמש מאות שנה בתיארוך הזה... אם אתה לוקח את התנ"ך 500 שנה אחורה (או קדימה, זה לא משנה כרגע), הרי שהטקסטים שנכתבו בתנ"ך הועתקו (חס וחלילה) ממקורות קדומים יותר. אולם אם התנ"ך נכתב 500 שנה לפני התאריך הזה- הרי שהטקסטים הועתקו מהתנ"ך ולא הפוך!!
עמנואל וליקובסקי, חוקר חילוני, חקר את המחלוקת הזאת והוכיח (הוא כתב 8 ספרים על העניין) שהתאריך שלנו הוא הנכון. הספרים נקראים- "ההיתה תקופת חושך ביוון", "עולמות בתוהו" ועוד... חפש אותם בספריה- הם אמורים להיות בכל ספריה מכובדת. בספרים הללו מעלה זליקוביץ (הוא בכלל לא חי בארץ אלא בארה"ב) את הטענות שהבאת וסותר אותם, הוא מוכיח שהחשבון הפוך, ישנה טעות של 500 שנה אצל החוקרים ולכן התנ"ך קדום יותר ב500 שנה וממילא "אנומה אליש" העתיק מהתנ"ך ולא הפוך!!!
זאת הטענה המרכזית- כאשר רואים הקבלות בטקסט השאלה מי העתיק ממי, לחוקרים חשוב לטעון שהתנ"ך העתיק מהמקורות הקדומים ולכן הם מחליפים את השנים ואנחנו להיפך...
אשמח לעזור ובאמת הייתי ממליץ לך על לימוד מסודר...
מכיוון שמדובר על שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, אני מביא כאן תשובה די מפורטת שכתבה בעניין מורה מראש פינה. בתשובה להודעת ווטס אפ של הורה כמוך. אני מסכים לכל מילה שלה-
לא קל לי להגיב אבל גם לא מסוגלת לשתוק.... המומה כולי מהדברים הקשים שנכתבו כאן... ואעפ שקבוצת ווצטפ של כתה זה לא המקום לדיון מעמיק אבל אי אפשר שיישמע צד ככ בוטה ובלי שיישמע צד אחר...
הרצל היה שליח ההנהגה האלוקית חהשיב את עם ישראל אחרי 2000 שנות כיסופים לארץ ישראל. אנחנו לא חסידים של האיש הפרטי הזה, ושל חטאיו האישיים, אבל כפיות טובה לשלול אותו ולדבר עליו באותה נשימה כמו ישו ושבתאי צבי!!!
הבדל שמיים וארץ בין מי שגרמו רק רע והשמדה המונית של העם לבין מי שהגה את הרעיון לבית לאומי שמציל פיזית מפוגרומים ושואה ורוחנית מהתבוללות בגלות.
נכון זו גאולה פיזית, אבל גם על תינוק שנולד אנחנו מודים עוד לפני שהתחיל לומר דברי תורה... הורים שיודו רק בבר מצוה ולא בלידה הפיזית הם כפויי טובה.
אפשר ללמוד בעומק את המאמר של הרב קוק "המספד בירושלים" שם הוא מקביל את הרצל כמסמל את הכוח של משיח בן יוסף. הצד החומרי של הגאולה שעל גביו מגיע משיח בן דוד...
בחדר של הרב צבי יהודה בישיבת מרכז הרב היתה תמונה של הרצל וכשמישהו הוריד אותה יום אחד הוא אמר שהוא לא חוזר ללמד שיעורים בישיבה עד שיחזירו אותה... כדי ללמד את תלמידיו מה היחס שלנו לכח של משיח בן יוסף. ובכלל האם אנחנו קובעים לקב'ה ע'י מי להביא את הגאולה...
גם חייל שאוכל טרפות ונבלות אבל מוסר נפשו למען העם וחי בתודעה לאומית הוא צדיק. לא במישור של מעשיו הפרטיים אלא מצד ההתמסרות אל הכלל. והדיון פה הזכיר לי את הפשקווילים שמוקיעים את החיילים כי הצבא חילוני.באותו רגע שהחיילים שוכבים במארבים למעננו. הרצל אולי לא היה צדיק בחייו הפרטיים אבל כולו היה מסירות למען הכלל. ושליח של הקבה להביא גאולה.ולכן זה לא סותר את הקדושה אלא בונה כלי לממלכת כהנים וגוי קדוש....
יש מי שאומר שהמפסיק לדבר במזיד באמצע ברכת המזון, הפסיד את כל מה שאמר ועליו להתחיל את ברכת המזון מתחילתה. אמנם למעשה, בדיעבד, אם הפסיק בדיבור באמצע ברכת המזון, ימשיך ממקום שהפסיק ויסיים את הברכה. ע"פ פניני הלכה ברכות. בברכה יגאל ללום
